אבל ומלנכוליה | פעולות כפייתיות וטקסים דתיים / זיגמונד פרויד

בשני המאמרים נרמזת המגמה שהלכה והתגברה במרוצת השנים בעבודתו התיאורטית של פרויד באשר לניתוח פסיכולוגי של מערכות תרבותיות, כגון דת וריטואלב"אבל ומלנכוליה" מציג פרויד את ההבחנה בין עבודת האבל לבין המלנכוליה. בניגוד למתאבל, העובר תהליך של הפנמה בריאה, מזדהה המלנכולי עם דמותו של המת ומפנים אותה עד שזו פונה כנגדו. הדו-ערכיות שבאהבה מכילה גם יסודות תוקפניים, ועל כן המלנכולי, המתנכל לעצמו, מבטא גם חמת זעם כנגד מושא התשוקה וההזדהות האבוד.

משחק זה מפוקח "מלמעלה" על ידי הרשות המצפונית, המענישה ורומסת את האניפעולות כפייתיות וטקסטים דתיים הנו החיבור השיטתי הראשון של פרויד בתחום חקר הדת וכן חיבורו הראשון שבו ניתן למצוא דיון מפורט ושיטתי בנוירוזת הכפייתיות. מתוך ידיעותיו בתחום חקר הדת בתקופתו התאפשר לפרויד לשכלל את הבנתו באשר לריטואל הפרטי של החולה בנוירוזת הכפייתיות

לתרגום מצורפת אחרית דבר מאת ד"ר יצחק בנימיני, עורך הסדרה

לקריאה ב"אבל ומלנכוליה" לחצו כאן