מהי הוראתי / ז'אק לאקאן

כל אחת משלוש ההרצאות שנאספו בספר ("מקום, מקור וסוף הוראתי", "הוראתי, טבעה ותכליותיה", "ובכן, יהא זה ששמעתם את לאקאן" [1967]) היא פעולת קומנדו. לאקאן צונח כאן בפני קהלים ארעיים. יש לו שעה כדי לומר להם מיהו ומה הוא עושה. הוא ממחיש להם את הניגוד הבאהלא-מודע מקובל, הוא אינו מרשים עוד איש, אך אין זה אלא בהשפעתה של תעמולה; הפסיכואנליזה, התרגלו אליה, אך כמו אל אופנוּת תרפויטית, המוגשת ב"סיסמאות" המחזירות אותה אל הכבר-מוכרעם זאת
הפסיכואנליזה מפגישה עם התנסות שאין כמוה. הלא-מודע הפרוידיאני הוא חידוש ללא תקדים. העובדות המתגלות כך אינן ניתנות להטמעה בתוך ודאויות של השכל הישר. כשמתייחסים אליהן ברצינות, הן דורשות לחשוב הכול מחדש.
שיטתו של לאקאן היא להתחיל ממה שכולם מכירים. ואז הוא שולף בזה אחר זה מושגים מפתיעים: מחשבה שאינה חושבת את עצמה; לא-מודע שהוא שפה; מיניות ש"עושה חור בָּאמת"; והרעיון שהפרדוקסים הללו נתונים ללוגיקה מובחנת ממה שמכונה "הנפשיות". 

מתוך ההקדמה לספר, מאת ז'אק-אלן מילר