איך לעשות כדי ללמד את מה שלא מלמדים?
?Comment faire pour enseigner ce qui ne s’enseigne pas

טוטם וטאבו

טוטם וטאבו (1913-1912), אחת היצירות המפורסמת והמשפיעות של פרויד, מובילה את הקורא צעד אחר צעד לעבר המיתוס המדעי על אודות רגע לידת האנושות, הרגע הקצר שבו הפך הקוף לאדם מצפוני ובן-תרבות. ובכן, מה גרם לקפיצה תודעתית ותת-הכרתית זו? פרויד מבקש לתאר עבורנו את הרגע הקדום בג’ונגל, כשחבורת אחים קופי-אדם התלכדה על מנת לסלק ברצח את אביהם שמנע מהם את העונג העילאי: קיום יחסי מין עם בנות הקבוצה, האחיות והאימהות. תוצאת הרצח, טוען פרויד, היא כינון טקס-פולחן הטוטם (חיה או צמח מקודשים שמלכדים סביבם את הקבוצה) כבסיס לכל מערכת הטקסים והמפעלים התרבותיים האנושיים. זה גם רגע בריאתו של הטאבו הפנימי-נפשי והחיצוני-חברתי, וכמובן של המצפון. כך נולדו הנפש האנושית והלא-מודע האישי והקולקטיבי אשר מפנימים את הציווי החיצוני של אותו אב-קדום שאסר על העונג העודף של גילוי העריות. מכאן ואילך התרבויות והחוקים השונים אינם אלא הסתעפויות של החוק הראשוני, של הטאבו (על גילוי עריות ועל רצח בן הקהילה) שנולד בעקבות אותו רצח קדמון, של אותה טראומה קדומה.

דומה שבעשורים שחלפו מאז ועד היום לא נס לחה של יצירה זו, והשלכותיה ההגותיות עדיין מאתגרות את השיח הפסיכואנליטי, הפילוסופי והמגדרי. חרף השאלה האם היצירה הזו מדויקת מבחינה עובדתית-היסטורית, והאם המחקרים האנתרופולוגיים והביולוגיים אשר עליהם הסתמך פרויד היו תקפים בזמנו ועודם תקפים בימינו, לא ניתן לוותר על הקריאה המלאה בטקסט המרשים הזה. כפי שהבינו זאת בין השאר ז’אק לאקאן וקלוד לוי-שטראוס, זהו טקסט מפתח לתיאור מערכת היחסים הסבוכה בין תשוקה לבין חוק, כמו גם ליחסו הדו-ערכי של הפרט לקהילתו ולמנהיג העומד בראשה.

לקורא העברי מוגש עתה תרגום חדש של המהדורה המדעית בכתבי פרויד; תרגום לעברית עכשווית, מעשה ידיה של ד”ר רות גינזבורג, אשר תרגמה עד כה לעברית כמה מיצירותיו הבולטות של פרויד.

 
he_ILHebrew