PART: Psychosis Autism Research and Treatment
יחידה לטיפול באורינטציה לאקאניאנית נפתחה בחודש ספטמבר 2019 . היחידה באחריות ד”ר ליאת שליט בשיתוף פעולה עם צוות מרפאת שחר (מרפאה המיועדת לצעירים אחרי התקף פסיכוטי ראשון) ומרפאת קשת (המיועדת לבוגרים על הרצף האוטיסטי) ועם ד”ר מרקו מאואס, מרכז פרויקט דורa.  

היחידה מטפלת בפונים מעל גיל 18, המצויים תחת שאלה אישית הנוגעת לתופעות המשויכות לרצף האוטיסטי ולפסיכוזות. הטיפול מתבצע במסגרת מרפאתית על בסיס התחייבות קופת החולים (טופס 17) או בתשלום פרטי.

ביחידה עובדים אנשי מקצוע מוסמכים או בתהליך הסמכה במקצועות הבריאות (רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים) ואשר מעמיקים מזה שנים בלמידה ובהכשרה באורינטציה הלאקאניאנית באמצעות אנליזה אישית, הדרכה מתמדת, לימודים תיאורטיים והשתתפות בימי עיון ובכנסי האסכולה הלקאניאנית.

היחידה שמה לה למטרה לאפשר קיומו של שיח פסיכואנליטי בין כתלי בית החולים, תוך דיאלוג מתמיד עם פרופסיות ואורינטציות אחרות, על מנת לחדד את דגשי הוראתם של פרויד ולאקאן בעבודה מעשית ויומיומית תחת העקרון של ידע חשוף.
זאת, תוך הבהרת האופן בו טיפול באמצעות המילה, טיפול באמצעות הדיבור, יכול לתת מענה תרפויטי לסוגי אי נחת ואופנים עכשווים של הסבל הסובייקטיבי. בית החולים Hospital הוא משכנו של הסובל ותפקידו האצילי משכבר הימים הוא לארח אותו Hospitality: תהא האורינטציה שלנו להוות מקום לטפל ולחקור כיצד אפשר לשכן סבל זה בשפה, בכדי לשנות משהו בו.

“הפסיכואנליזה, בין שהיא מתיימרת להיות סוכנת של ריפוי, של הכשרה או של חקירה, יש לה תווך אחד ויחיד: דיבורו של הפציינט. ברירותה של עובדה זו אינה תירוץ להתעלם ממנה. ואכן, כל דיבור קורא למענה”.
(מתוך: לאקאן, ז’. פונקציה ושדה של הדיבור ושל השפה. בתוך: כתבים, א’. רסלינג. תרגום נועם ברוך).

שיתוף פעולה עם המוסד Le Courtil: מוסד חינוכי-רפואי באורינטציה לאקאניאנית לילדים בגילאי 6-20 הסובלים מקשיים נפשיים וחברתיים.
בשנת 2013 יזמה דורa שיתוף פעולה ראשוני עם הסקציה הקלינית בבריסל, במסגרתו נסעו שלוש משתתפות למוסד Le Courtil בבלגיה. כתוצאה מכך, נוצרו קשרים נוספים עם סקציות קליניות נוספות באירופה. ייסודו של פרויקט PART איפשר צעד נוסף של שיתוף פעולה עם Le Courtil, הכולל ימי עיון משותפים וחילופי סטודנטים.

בתאריך 16.2.25 בין השעות 0930-12:30 יתקיים יום עבודה עם אריק זוליאני, פסיכואנליטיקאי, סגן נשיאת האסכולה הלאקאניאנית החדשה בין כתלי בית החולים. פרטים נוספים יבואו.

ביחידה מתקיים סמינר תיאורטי וסמינר קליני בו מתדיינים על מקרים המטופלים ביחידה בנוכחות אנליטיקאים מורי דורa.

אנליזה סופית ואינסופית

קריאה במאמרו של פרויד עם לאקאן

איך יודעים מתי הרגע הנכון לסיים טיפול? האם קיים “סוף טבעי” לטיפול?

מה ייחשב לטיפול “מוצלח”?

מהם המכשולים הניצבים בדרכו של הריפוי?

האם קיים “טיפול מונע”? האם טיפול “כהלכתו” מבטיח שאחריו, אדם יהא פחות פגיע ליפול שוב למשבר?

שאלות אלו, אקטואליות ורלוונטיות לכל מי שבוחר לעסוק במקצוע הטיפולי,  אלו שאלות שפרויד עצמו מנסח, מתדיין אתן ומתווכח עם עצמו לאורך כל עבודתו.

ב-1937 כותב פרויד את מאמרו החשוב “אנליזה סופית ואינסופית”. הדיה של אותה כותרת וודאי מצלצלים באוזנינו גם את ערוב ימיו של פרויד עצמו, שחי חיים סופיים, כמו כולנו, אך ממשיך להתקיים באופן אינסופי בתרבות. 1937, רגע לפני שהאנליזנטית שלו, הנסיכה מארי בונפארט, אנליטיקאית בעצמה, מבריחה אותו באמצעות הונה וקשריה מוינה הנאצית ללונדון, שם נפטר כשנתיים לאחר מכן.

פרויד סירב להתפנות מוינה לאורך שנות עלייתו של המשטר הנאצי. כאשר סיפרו לו ששורפים את ספריו בכיכר העיר, השיב באירוניה האופיינית: “התקדמנו: בימי הביניים, שרפו את הסופרים עצמם”. ברגע מסוים של הכרעה, שיש הקושרים אותה לרדיפה האישית שחוותה בתו, אנה פרויד, מידי הנאצים, פרויד מחליט על עזיבה.

אם כן סוף ואינסוף, באנליזה כמו בחיים; השאלה עבור פרויד הינה אתית כמו גם פרקטית.

“הניסיון לימד אותנו שהתרפיה הפסיכואנליטית, שחרורו של אדם מהסימפטומים הנוירוטיים שלו, מן העכבות והאבנורמליות שבאופיו- זו משימה ארוכת טווח. על כן, כבר מתחילת הדרך, נעשו ניסיונות לקצר את משך האנליזה. מאמצים אלה לא נזקקו לצידוקים משום שיכלו להסתמך על מניעים מובנים ותכליתיים ביותר” – כך הפסקה הפותחת את המאמר, פסקה שמצדדת בשיקולי היגיון בריא, תכליתיות פרגמטית ומודעות לשיח החברתי.

אך כמה שורות לאחר מכן, פרויד משיב במטאפורה למי שמבקש לקצר בחופזה את הטיפול האנליטי מטעמים של תרומה ליעילות: “קרוב לוודאי שלא יותר ממה שהיו תורמים מכבי האש, לו במקרה של שריפה בבניין בשל מנורת נפט שהתהפכה על צדה, היו מסתפקים בהרחקת המנורה מהחדר שבו פרצה השריפה”[1]. אפשר לסכם: אם הטיפול לוקח זמן, הרי זה מסיבות פנימיות לתהליך עצמו, סיבות שיש לחקור ולהבין היטב.

במהלך השנה, נתחקה אחר נקודות מרכזיות ממאמר זה, ונבדוק את האופן בו אבני היסוד שהניח פרויד למחשבה אודות ההליך הטיפולי יכולות לשמש אותנו בבואנו להתמודד עם הקליניקה של המאה ה-21 והפוליטיקה של בריאות הנפש המאגפת אותה.

נחקור עם פרויד את המקרים שהוא מציג בקצרנות במאמר: החל מאיש הזאבים, אשר פרויד המתוסכל מן התקיעות באנליזה שלו, מציע “אמצעי הירואי סחטני”[2] של קביעת מועד למפגש אחרון; נבדוק ביחד אתו טיפול בו “לא עבדנו בחימר, אלא כתבנו על מים”[3], כלומר האפקטים לא התמצקו; נשקול איתו את נחיצות ההכשרה של המטפל “ככלות הכל, איש אינו טוען שהרופא אינו כשיר לטפל במחלות פנימיות אם איבריו הפנימיים אינם בריאים; להפך, אפשר אפילו לגלות יתרונות מסוימים בכך שמי שמחלת השחפת מאיימת עליו, יתמחה בטיפול בחולי שחפת”[4]. ולסיום, ננסה להתקרב לניסוח שלו של לב הקושי בניהול הריפוי: “שני נושאים מתבלטים במיוחד וגורמים לנו צרות צרורות.. שני הנושאים קשורים קשר הדוק להבדל בין המינים.. לדעתי, כבר מן ההתחלה היה נכון לתאר חלק מדהים זה של חיי הנפש האנושיים בשם: “הסירוב לנשיות”[5].

מאמרו של אריק לוראן, “ההימור האקטואלי על אנליזה אינסופית” ילווה את קריאתנו, עם הדגש שמניח לוראן על נקודת האינסוף עבור פרויד כנקודה הלוקחת בחשבון את הבלתי אפשרי ואת מושג הגבול, השארית ואי-השלמות. נחדד באיזה אופן אפשר לומר כי הפגישה החתוכה איננה עניין של משך, “קצר או “ארוך” כי אם “מערבת תימרון סביב נקודת האינסוף”[6]. בקצה גבול הפיענוח של הלא-מודע נפגוש, לפי לוראן, חישוב שאיננו ניתן לאובייקטיביזציה; חישוב המבוסס על וודאות סובייקטיבית, הימור.

המפגשים יתקיימו בתל השומר במרפאה הפסיכיאטרית, חדר 411, ב ימי רביעי בין השעות 1400-1530

תאריכים: 6.11, 4.12, 8.1, 5.2, 5.3, 2.4, 7.5, 4.6

מחיר: 1000 ₪. לעובדי שיבא: 500 ₪.

באחריות ליאת שליט עם רוני מנור

לפרטים, להרשמה liatschalit@gmail.com 0542405435 roni.manor@gmail.com  0524226649

המשתתפים בסמינר יוזמנו לקחת חלק (ללא עלות) בסדרת המפגשים הקליניים שבאחריות PART המתקיימים בימי רביעי 14-1530 בתאריכים הבאים: 18.12, 22.1, 19.2, 19.3, 21.5, 18.6

[1] פרויד, ז. (2003). אנליזה סופית ואינסופית. בתוך: הטיפול הפסיכואנליטי. עם עובד, תל אביב. עמ’ 201. 

[2] שם, עמ’ 202-3.

[3] שם, עמ’ 218.

[4] שם, עמ’ 222.

[5] שם, עמ’ 224.

[6] Laurent, E (2019). Le pari actuel de l`analyse infinie. Lettre Mensuelle ,279.