ספרים מומלצים
פרויד
הבדיחה ויחסה ללא מודע
פרסום הספר הבדיחה ויחסה ללא-מודע (1905) מאפשר לקורא העברי מפגש ראשוני בשפתו עם אחת היצירות הייחודיות בגוף-הטקסטים של זיגמונד פרויד. אמנם במהלך חייו של פרויד
אבל ומלנכוליה
בשני המאמרים – אבל ומלנכוליה ופעולות כפייתיות וטקסים דתיים נרמזת המגמה שהלכה והתגברה במרוצת השנים בעבודתו התיאורטית של פרויד באשר לניתוח פסיכולוגי של מערכות תרבותיות,
חליפת מכתבים פרויד יונג
“אם כן ממשיכים אנו ללא ספק הלאה – אתה כיהושע, אם אני כמשה – ליטול חזקה על ארץ הפסיכיאטריה המהוללת, שאותה מותר לי לראות רק
תרבות, דת ויהדות
זיגמונד פרויד לא רק חקר את נפשו של הפרט אלא גם את נפש האנושות והקבוצה הקהילתית. לקורא העברי ידועות יצירותיו הקאנוניות “טוטם וטאבו”, “תרבות בלא
משה האיש והדת המונותאיסטית
משה האיש והדת המונותיאיסטית הוא אקורד הסיום האישי והמקצועי של מפעלו האדיר של זיגמונד פרויד. זהו הספר האחרון שראה אור בימי חייו, ונסיבות כתיבתו ופרסומו
עכבה סימפטום וחרדה
במהלך חמישים שנות הגותו חולל זיגמונד פרויד שינויים מרחיקי לכת בתיאוריה הפסיכואנליטית שלו. תיאוריית החרדה שפיתח פרויד בתחילת דרכו ליוותה את השיח הפסיכואנליטי וספגה את
לאקאן
הסמינר ה20 “עוד”
הסמינר ה-20 מאת ז’אק לאקאן הועבר בשנים 1973-1972 ונושא את הכותרת עוד (Encore). זהו סמינר אשר פותח את השלב של מה שמכונה ה”הוראה האחרונה”, וסב
על שמות האב
ספר זה מכיל שני טקסטים עקרוניים של לאקאן: “הסמלי, הדמיוני והממשי”, משנת 1953; “מבוא לשמות-האב”, משנת 1963. ז’אק-אלאן מילר, אשר אחראי על ההוצאה לאור של
אני מדבר אל הקירות
“אני מדבר אל הקירות”, אומר לאקאן. פירושו של דבר: “לא אליכם, ולא לאחר הגדול, אני מדבר לבד. זה בדיוק מה שמעורר בכם עניין. הפירוש בצדכם”.
עוד , הסמינר ה20
הסמינר ה-20 מאת ז’אק לאקאן הועבר בשנים 1973-1972 ונושא את הכותרת עוד (Encore). זהו סמינר אשר פותח את השלב של מה שמכונה ה”הוראה האחרונה”, וסב
על שמות האב
ספר זה מכיל שני טקסטים עקרוניים של לאקאן: “הסמלי, הדמיוני והממשי”, משנת 1953; “מבוא לשמות-האב”, משנת 1963. ז’אק-אלאן מילר, אשר אחראי על ההוצאה לאור של
נצחון הדת \ נאום לקתולים
“אני ילד כּמוּרה”, היה ז’אק לאקאן אומר. בהתחנכו בידי האחים של מסדר מארי, הוא היה נער אדוק ורכש ידיעה רגישה, אינטימית, של התחבטויות ותכסיסי רוחניות
מילר
האיווי של לאקאן
“יש לפחות אחד שקורא אותי” – במילים אלה התייחס ז’אק לאקאן לתלמידו, ז’אק-אלן מילר, זה שעליו הטיל את האחריות ואת המלאכה להוציא לאור את סדרת
הסימפטום הלאקאניאני
בספר זה מעלה ז’אק-אלן מילר את אומללות הסובייקט האנושי לנוכח הדחיפה האימתנית להתענגות ללא רסן על החדש, על האופנתי. “פולחן החדש הופך את הסובייקט לאובייקט
הארוטיקה של הזמן
בספר זה פורש בפנינו ז’אק-אלן מילר, בצורה רחבה ומאירת עיניים, היבטים שונים הנוגעים לסוגיית הזמן בפסיכואנליזה, וכמו כן הוא מציג את השלכותיה האתיות והקליניות של
לוראן
התחושה הדלירנטית של החיים
לא ניתן להגדיר במדויק מדריך לפירוש הנכון שהוא בר-מסירה, על חוקיו ומפותיו, כאופן המבטיח את הפעולה של כל אחד מאתנו. הפירוש האמיתי מגיח תמיד מעבר
Lost In Cognition
ספר זה בוחן באופן ביקורתי את יומרותיה של הפרדיגמה החדשה של הפסיכולוגיה להציע את עצמה כמודל המיועד לדיסציפלינות הקליניות, ובאופן הזה לשים קץ לפסיכואנליזה. מהו
פסיכואנליזה ובריאות הנפש
“בריאות הנפש קיימת, אך יש לה קשר קלוש לנפשי, וקשר קלוש מאוד לבריאות. יש לה קשר עם האחר, ועם השתיקה. בריאות הנפש היא מה שמבטיח
מחברים נוספים
מדוע אנו זקוקים
מדוע יש עדיין אנשים הבוחרים בפסיכואנליזה – זו הקרויה אצל פרויד “ריפוי בדיבור” – כאשר קיימות תרופות רבות המטפלות בסימפטומים של מצוקה נפשית במהירות גדולה
פאולוס והולדת קהילת הבנים
מזה כמה עשורים שאיגרותיו של פאולוס מצויות במוקד של סערה אקדמית והגותית בנוגע לשאלות הנוגעות לחוק היהודי, לשאלת האהבה ביחס לחוק, לקשר בין היהדות לנצרות
אוטיזם – רוחות חדשות, שווקים חדשים
בפברואר 2010 פרסמה “האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית” גרסה ראשונית של קריטריונים אבחוניים של ה-DSM-V באתר האינטרנט שלה – האימפריה של האוטיזם נאלצה להתרחב מבפנים ומבחוץ גם
הפסיכוזה המצויה
במהלך ההיסטוריה של הפסיכואנליזה, התעניינו באופן טבעי בפסיכוזה הבלתי מצויה, בשרבר, בעוד שבספר זה מוצגים פסיכוטיים יותר צנועים שיש באמתחתם הפתעות אבל שיכולים להיטמע במעין
אהבה היא תמיד של שם
“אחרים יחזרו עליי, אך מה יישאר מאמירותיי? כמו דבורה מאובנת בענבר, וזאת כדי לא לדעת שום דבר על המעוף שלה”. כך אומר לאקאן בהקדמה לספר
פרויד עם לאקאן
בספרו פרויד עם לאקאן מציע מרקו מאואס לקרוא את המילה של פרויד באמצעות המילה של לאקאן. המילה הלאקאניאנית היא זו שמאפשרת לנו להיות נאמנים עוד
