היסטוריונים של התרבות מציינים את פרסומו של פירוש החלום ב־1900 כאחד מרגעי הפתיחה המשמעותיים של המאה העשרים; רגע שבו החלה החשיבה הפסיכואנליטית, ובמרכזה תשומת הלב לתהליכים לא־מודעים, לחלחל לתוך התרבות המערבית. מקומו של פירוש החלום מובטח בכל רשימה של “הספרים החשובים ביותר”, כקלאסיקה מודרנית. פרויד כתב עליו: “הוא מכיל את הגילוי בעל הערך הגדול ביותר שנתמזל מזלי לגלות. תובנה כגון זו אינה נופלת בחלקו של אדם אלא פעם אחת בימי חייו”.
לפנינו ארבעה ספרים החבויים בתוך ספר אחד: עבודה תיאורטית מתוחכמת המנסה למפות את מקום החלום בחיים הנפשיים, בעזרת מושגים כמו “מילוי משאלה”, “צנזורה”, “עיבוי” ו”היסט”; מדריך קליני לחיפוש משמעותו של החלום האינדיווידואלי, המתבסס על ניתוח של כ־180 חלומות צבעוניים מניסיונו האישי והטיפולי של פרויד; חיבור ספרותי אוטוביוגרפי, שבו חושף פרויד באומץ ובכנות מפתיעים רגשות וקונפליקטים מרכזיים בחייו הפרטיים והמקצועיים, מילדותו ועד לזמן הכתיבה; וחלון אל העולם הפוליטי והתרבותי של אירופה באותה תקופה, כאשר אירועים היסטוריים ויצירותיהם של סופרים, מחזאים, ציירים ומוזיקאים מאכלסים את חלומותיו של המחבר ואת חלומות מטופליו.
הספר תורגם לעברית לראשונה ב־1958 כפשר החלומות. התרגום החדש מגרמנית מעביר את לשונו הצלולה של פרויד לעברית בת־זמננו, ואף מבהיר במדויק מה בספר שייך למהדורתו המקורית, ומה להרחבות שפרויד הכניס בו בעשורים הבאים, לעתים תוך שינוי משמעותי בתפיסותיו. הספר מלוּוה במאות הערות שוליים המסייעות לקורא להבין את חשיבתו של פרויד, ואת המוטיבים המופיעים בחלומות שהוא מפרש. נכללים בו שני מבואות ואחרית דבר, הסוקרים הן את מקורותיו ותהליכי כתיבתו והן את גלגולי החשיבה הפסיכואנליטית על החלום מאז ועד היום.
מבואות: רות גינזבורג, ערן רולניק. אחרית דבר: רבקה אייפרמן. עריכה לשונית: מרים קראוס. עריכת אחרית דבר: צפורה רמון.
