"אם יש אוריינטציה לאקאניאנית, זה שאין שום דוֹגמה לאקאניאנית, אפילו לא "הלא-מודע מובנה כשפה", שום תיזה ne varietur (ללא שינוי) שתתן מקום כביכול לאלף בית, מילון, קומפנדיום, דוגמטי. יש רק שיח המשכי עם הטקסטים המייסדים של האירוע פרויד, מדרש מתמיד המעמת ללא הרף את ההתנסות עם הרקמה המסמנית אשר מבנה אותה" (מתוך הבלוג של ז''אק אלן מילר)
 

Comment faire pour enseigner
?ce qui ne s'enseigne pas

איך לעשות כדי ללמד את מה שלא מלמדים?

_______________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________________________________


 ספרייה : לחצו כאן לפירוט
 

פרויקט דורa


Paris US Seminar, Autumn 2011
 

S’il y a orientation lacanienne, c’est qu’il n’y a aucun dogme lacanien, pas
même l’inconscient structuré comme un langage, aucune thèse ne varietur qui donnerait lieu à abécédaire, bréviaire, compendium, dogmatique.
Il y a seulement une Conversation continuée avec les textes fondateurs de l’événement Freud, un Midrash perpétuel qui confronte incessamment l’expérience à la trame signifiante qui la structure

Jacques-Alain Miller
 

קורס ראשון של מילר בתקופה של ZADIG.
בפתיחה, מילר מתייחס לכניסה של ה ECF אל תוך הדיון הפוליטי של צרפת בהקשר לבחירות נגד מרין לה פן. זה דבר ללא תקדים, אבל, כך מסר, בקו ישר של לאקאן עם ההיסטוריה של ה ECF. בשיעור זה, מתחיל מילר בקריאה קפדנית  של המשפט של פרויד על 
 evenly suspended attention
(gleichschwebende Aufmerksamkeit). 
האנליטיקאי צריך לשמוע כך שלא לבחור דבר מתוך מה שהוא שומע. אבל הפרדוקס הוא, שדווקא משם לאקאן מסיק את האיווי של האנליטיקאי. צעד אחרי צעד מילר נכנס לשדה של ״המיקום של האנליטיקאי בסובייקטיביות של התקופה שלו״,  לפי הביטוי של לאקאן. האנליטיקאי נמצא שם.