אריק מארטי:
עמ' 297–301
״דלז, לאחר שהכריז על האפשרות המפוארת של גילוי עריות אצל זכר־מאזוך, הוא זה שמודיע באופן דרמטי לא פחות ב״אנטי־אדיפוס״ שגילוי העריות אינו קיים […] מטרתו של דלז היא לבנות טיפולוגיה חדשה של איווי, שבו המיתוס מפרק את הפן הפסיכולוגי של הנרטיב המודרני […]״
וכיצד הוא עושה זאת?
״במקום גילוי עריות זה והאגדה שלו, יש להציב גילוי עריות אחר ואגדה אחרת״.
[…] הפרכת גילוי העריות, הדקונסטרוקציה של המיתוס התיאורטי הזה, אינה אלא דרך עקלתלה להפוך אותו לאפשרי, לרצוי ולממש: גילוי עריות ללא אם, ללא אב, ללא אח או אחות […]
כיצד סוגיה זו, או שמא נכנה אותה — מגמה זו — קשורה לסוגיה האחרת־זו של הטרנסג'נדר?
שהרי ממשיך וכותב מארטי מעט בהמשך —
גילוי עריות — הינו הפרדיגמה של הפרדיגמות של הסקסואליות.
ג'ינה באומן


