במהלך ביקור בבית ספר יסודי, במסגרת יום פתוח להורים, לקראת עליה לכיתה א׳, אומרת מנהלת בית ספר : " כאישה! אני מאוד מוטרדת כאשר בכיתה אחת ההרכב 30% בנות 70% בנים, הסיבה – בנים רועשים ותזזתיים ובכך לא נשמע הקול הנשי".

לא הבנתי … לפחות לא מעבר לפשט האוניברסלי לכאורה, בנים משתקים את הבנות בשל ההבדל באופן בו הם באים לידי ביטוי. איך משכינים שלום בין המינים? האם זה באחוזים – 50% מניח את הדעת? או אולי ההיפך, יותר בנות מבנים?

האפשרות "המשחררת" עם לאקאן המציעה אדישות למגדר, בהמשך לכתיבה כאן של ליאת ברגמן, האם היא כרוכה באובדן כלשהו?  האם מחזירה למועקה עם הגוף האנושי, ללא התו : "בנים" רועשים ותזזיתיים, "בנות" עם הקול הנשי.. (הנ״ל אמרה ולא פרשה).

״ערכאת האות״ – ערכאה מונח משפטי אומר לנו פרנסואה לגיל (סמינר "המועקה ואי נחת בקליניקה ובתרבות" 2023). ״ערכאת האות״ מקדימה את המובן. 

 מדגים עם החקיקה בספרד ובהולנד-

שינוי החוק בספרד על מנת שניתן יהיה לשנות רישום המגדר בתעודת הזהות החל מגיל 16. וכן, הצעה  לשינוי בחוק בהולנד על מנת שיסיר מסמן מגדר ברישום.

כך או כך, באיזה אופן תענה אשת החינוך ועפ"י איזו פרדיגמה תדבר על הבדל בין זה לבין זה.

האם נשכין שלום או נשכון בשפה ?