איך לעשות כדי ללמד את מה שלא מלמדים?
?Comment faire pour enseigner ce qui ne s’enseigne pas
לימודי פרויד-לאקאן |שנת לימודים 2026-7 | מנהל: ז'אק-אלן מילר | מרכז: מרקו מאואס
תכנית לימודים ראשית תתקיים החל מ 4 לנובמבר 2026 עד ל30 ביוני 2027 בין השעות 1630 ל1930{למעט מספר מועדים עד השעה 21 ,מפורטים בהמשך}.
התכנית תכלול ארבעה סמינרים שנתיים: טיוטות, סמינר קליני, התחלות , סמינר קריאה. ובנוסף תרגום וקריאה בשדה הפסיכואנליטי.

שכר הלימוד: 5500 ש”ח. 

לפרטים ולתיאום ראיון היכרות למשתתפים חדשים doraplatform@gmail.com
 
 
 
 
בסמינר "טיוטות", נעבוד על טקסט הסמינר "הלוגיקה של הפנטזמה", עם פרופסור עוזי וישנה, תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים: 1) האמירה של לאקאן; 2) הלוגיקה שהוא מציע; ו-3) הדרך שלנו בשנתיים האחרונות, שבמהלכן השתתפות הנוכחים, כפי שהוצגה בספר שפורסם על ידי ליאת ברגמן ורוני מנור, הייתה יוצאת דופן. סמינר חי.דבר זה יימשך גם השנה.

אין יחס מיני יש מ-אי-הנחת

(…)רוך הוא צורת החמלה ההולמת אותנו לנוכח אימפוטנציה לאהוב. להבנות את הדבר הזה ברמת הדחף, אינו משימה קלה(…) לאקאן -סמינר XIV הלוגיקה של הפנטזמה עמוד 234-

הסמינר הקליני יהיה מכוון לעשות עם  המבואות הסתומים של האהבה- סימלית דימיונית וממשית והאימפקט שלה על איווי והתענגות.

הנה כמה קטעים נבחרים הסמינר ה-20, "עוד":

לדבר על אהבה-למעשה אין עושים אלא זאת בשיח אנאליטי. וכיצד אפשר שלא לחוש שביחס לכל מה שניתן לניסוח מאז התגלית של שיח המדע זה פשוט בזבוז זמן? זה מה שמביא השיח האנאליטי-ואילו אפשר שאחרי הכל זו הסיבה להופעתו בנקודה מסוימת בשיח המדע-הדיבור על האהבה הוא בעצמו התענגות.(103)

(…)ההתענגות אינה נשאלת ,אינה מועילה, אין דולקים אחריה ואין מעבירים אותה אלא על ידי מראית עין. האהבה עצמה(…) פונה למראית עין

(110) האישה אינה יכולה לאהוב בגבר אלא את האופן שבו הוא מנכיח עצמו אל מול הידע שבאמצעותו הוא אוהב- נפש. אך באשר לידע המהווה אותו , עולה השאלה בנוגע לכך שיש משהו,ההתענגות, שאין אפשרות לומר האם האישה יכולה לומר עליה משהו-אם היא יכולה לומר את מה שהיא יודעת עליה.

הערתי בפעם שעברה שלא לשווא הצטייר פרויד באמירה של אמפדוקלס שאלוהים צריך להיות הבור הגדול ביותר בין כל ההוויות, משום שאינו מכיר את השנאה. שאלת האהבה קשורה אף בזו של הידע.(112)

 (…) באופן יכולתי לומר שבכל שהגבר יניח לאישה לבלבל אותו עם אלהים, במילים אחרות , עם מה שהיא מתענגת ממנו, כך פחות ישנא , כך פחות יהיה-בשתי צורות האיות-וכמו כן, היות שככלות הכל אין אהבה בלי שנאה , פחות יאהב. (110)

כמו כן אוסיף שהנוצרים הפכו את האי-שנאה הזו של אלוהים לסימן לאהבה. כאן האנאליזה מזכירה לנו שאין מכירים שמץ של אהבה בלי שנאה. וכן, אם הידיעה הזו, שלובתה במשך מאות בשנים, מאכזבת אותנו, ואם היום עלינו לחדש את תפקידו של הידע, הרי זה מפני שהשנאה מעולם לא מוקמה כהלכה.(112)

 פרלה מיגלין

בסמינר הקליני השנה נרצה להאיר זרקור על מושג ״ תחושת החיים״, le sentiment de la vie”,נושא ה ecf השנה ,כפי שהוא משתקף בעבודה קלינית. בשילוב עם הסימפטום זה מהווה מצפן למקרה. מומלץ לקרוא את הארגומנט של דניאל רואי לנושא, שקיים בעיברית באתר הג׳יאפ.

אבי ריבניצקי

ביד אחת נעקוב אחר סמינר טיוטות עם "הלוגיקה של הפנטזמה" וביד שנייה, "מעבר לעקרון העונג" של פרויד.

בפרק הראשון, לאקאן חוזר לfort-da הפרוידיאני ואומר לנו שככל שזה מתייחס לנכחות או העדרות האמהית, זה לא הניסוח הממצה של הכנסת המסמן למשחק. המסמן לא מציין את מה שלא שם, אלא מוליד את זה. מה שלא שם, בנקודה של ה origin, זהו הסוביקט. 

מה ששם ב point of origin זה האובייקט a. 

נתחיל מרגע טראומטי של כינון הסובייקט ועד לאן שנגיע.

מבל גרייבר, שרון זוילי וליאת שליט
 

"…. הוא משתמש במונח "פיענוח" ו"צופן" ,לא רק כדי לגוון את אוצר המילים שלו אלא גם כדי לחשוב את המסמן וההתענגות באותו מהלך.

זהו המקום בו הוא מביא  את הפונקציה של הסימפטום. מה הוא עושה מהסימפטום?  בדיוק בגלל שהסימפטום הוא  בבת אחת גם a  וגם I.

באחת מוגדרות, הן הפונקציה  המסמנת והן הפונקציה של ההתענגות ,  עי מסמן יחיד ∑ ,יותר מכל דבר אחר ,הוא אשר הוא  ,מסוגל לכתוב את הproper name  את השם הפרטי כפרטיקולרי לסובייקט."

מתוך:

[[The Sinthome , a Mixture of Symptom and Fantasy-J.A.Miller in Later Lacan

אם ב "פנטזמה" עסקינן  ,a ≤≥S

נשאל:

מה בין שם פרטי לפנטזמה?

האם  הפנטזמה היא  שם ההתענגות של הסובייקט?

וכדי להתקרב ל"פנטזמה",

מה בין הפנטזמה הפרוידיאנית כפי שנקראת ב"מכים ילד" לפנטזיה כפי שלומד אותה לקאן מן הפרוורסיה ?

"ג'ויס הסימפטום", כתב לקאן .מדוע זהו "שם"? האם נוכל לכנותו "פנטזמה"?

קריאה

ז.פרויד :"מכים ילד" ,מיניות ואהבה.

Eric Laurent “Feminine Positions of Being” ‘Later Lacan

Pierre Gilles Gueguen,’ Desire and Jouissance”,Kant with Sade” NLS Seminar 2003-4

אריק לוראן, "ההופכי של הביופוליטיקה".

"?Eric Laurent, "Where Has The Name of the Father Gone Today

J.Lacan -Seminar 23

Eric Laurent,’The uses of fantasy’Lacanian ink 1

אריק לוראן ,סמפטום ושם פרטי,מחברות פרוידיאניות 10

  1. Lacan  Seminar- 9

פריטים אלו יעמדו לרשותנו,

ונשתמש בהם בהתאם לשיח שיקרה.

 דפנה עמית-סלבסט

טקסט קצר שכתב ז׳אק לאקאן לז׳ני אוּברי מציב את האפשרות שהילד יממש את נוכחות האובייקט a בפנטזמה של האם. ״הילד מממש את נוכחותו של מה שז‘אק לאקאן מכנה האובייקט a בפנטזמה. בהחליפו אובייקט זה, הוא מספק עד גדותיו את אופן החסר שבו מתייחד האיווי )של האם(, יהיה אשר יהיה המבנה המיוחד שלו: נוירוטי, פרוורטי או פסיכוטי. הוא מנכר בתוכו כל גישה אפשרית של האם אל האמת שלה־עצמה, בכך שהוא נותן לה גוף, קיום, ואף תביעה להיות מוגנת. הסימפטום הגופני מעניק את הערובה המרבית לאי־הכרה זו; הוא המשאב הבלתי־נדלה, לפי המקרה, כדי להעיד על אשמה, לשמש כפטיש, או לגלם סירוב ראשוני. בקיצור, הילד, ביחס הדואלי עם האם, נותן לה, באופן נגיש ומיידי, את מה שחסר לסובייקט הגברי: את האובייקט עצמו של קיומה, המופיע בממשי. מכאן שככל שהוא מציג יותר מן הממשי, כך הוא מוצע במידה רבה יותר כפיתיון בתוך הפנטזמה״. )לאקאן, הערה על הילד, 1969(. בסמינר ,14 הלוגיקה של הפנטזמה, בשיעור הראשון מבקש לאקאן לפרק יחס זה של תלות המבנה הסובייקטיבי של הילד בפנטזיה של האם למונחים קפדניים של לוגיקה. ״זה נעשה לפני זמן רב, כאשר בשנה הרביעית של הסמינר שלי עסקתי ביחס האובייקט. הכל כבר הותווה ביחס למבנה של היחס בין ה-a לבין ה-אחר. כל זאת התרחב אל תוך טיעון מקיף לכך שהמבנה הסובייקטיבי של הילד יהיה תלוי בדמיוני של האם. מה שעלינו לטעון כעת הוא כיצד יחס זה מפורק במונחים שהם קפדנית לוגיים, כלומר, השייכים רדיקלית לתפקוד המסמן״ )סמינר ,14 עמוד 7 באנגלית(. באמצעות הסמינר ה14- של לאקאן וטקסטים נוספים של מילר )עצם האנליזה, הצגה בפרומנטרה( ננסה להוכיח נקודה זו, וכן ננסה להראות את הפונקציה של הפנטזמה דהיינו, שהאיווי הוא מהות המציאות, כפי שאומר לנו לאקאן בסמינר .14 זה יהיה חלקי ב״התחלות״ השנה. 

אבינועם חקלאי  

ערוץ לימודים של פרוייקט דורa בצפון באחריות: ח'ליל סבית ושרון זוילי

ההרשמה לתוכנית פתוחה למתעניינים בפסיכואנליזה ובהוראה של פרויד ולאקאן משדות שונים כמו חינוך, אומנות, חברה, מדעים, השדה הטיפולי ועוד. לכל מי שהפסיכואנליזה הלאקאניאנית מדברת אליו, ומצא בה מן החידוש.

הלימודים יתקיימו אחת לשבועיים, בימי שישי, בין השעות 12:30-15:15 בבית החסד: שד' הפלי"ם 10, חיפה החל מה- 13.11.26.

משתתפים בתוכנית מוזמנים ויכולים להשתתף באופן קבוע בסמינר הקליני של דור aשמתקיים אחת לשבועיים בימי רביעי בתל אביב. {בנוסף למפגש אחד או שניים שיתקיימו בחיפה}

התוכנית כוללת בנוסף, השתתפות בסמינר של השדה הפרוידיאני ובסמינר החיצוני של CPCT עברי ערבי בחיפה- "הנס הקטן" שמתקיימים מדי שנה בהשתתפות קולגות מהאסכולה (פרטים לאורך השנה).

עלות השתתפות בתוכנית לשנה: 2500 ₪.

לפרטים נוספים ובירורים והרשמה ניתן לפנות ל:

שרון: 052-5946565 מייל:shzvili@gmail.com

ח'ליל: 052-8470030 מייל:khalilsbeit@gmail.com

הרשמה לתוכנית הלימודים עבור משתתפים חדשים מותנית בראיון מקדים , אותו ניתן לקבוע בכתובת הבאה doraplatform@gmail.com

ברושור מלא של תכנית הלימודים של דורa יתפרסם בקרוב באתר דורa.

כתובת האתר: https://www.dor-a-lacan.com/

פרוט הסמינרים:

קליניקה תחת העברה, מקרה דורה.
המיקום של ז . א. מילר את הקליניקה הפסיכואנליטית עצמה כקליניקה תחת העברה מאפשרת לתפוס את האופן בו
ההיסטרית שלא ידעה שהיא יודעת, איפשרה את הגילוי הזה של הלא מודע. נקרא יחד במקרים של ההסטריות הראשונות של פרויד ,במיוחד דורה .
בעקבות רזי הסימפטום, הפירוש וההעברה השזורים במה שהפכה להיות הפסיכואנליזה כפרקטיקה של קריאה.
את הסמינר ילווה סיפרו של מרקו מאואס פרויד עם לאקאן ומראי המקום שהוא פורש בפנינו איתם נוכל לחזור להתייחסויות של זאק לאקאן למקרה דורה
ועת לאקאן האחרון בנושא הסטרייה?!
 
שרון זוילי 
 

״הכוונת הריפוי במבוכי ההעברה״ 

בסמינר זה נפתח בקריאה של הטקסט ״הכוונת הריפוי ועקרונות כוחו״ כבסיס (אך לא רק), תוך בחינה ומעקב אחר הנתיבים והאפיקים שהאוריינטציה הלאקאניאנית מכוונת ותובעת להיצמד אליהם במאמץ להיחלץ ממבוכי ההעברה (או ההתנגדות בשמה האחר לפי פרויד) וכינון פרקטיקה שאינה נסוגה מפני הממשי כהתענגות ששוכנת בבסיס הסימפטום. נתמקד בפולמוס והביקורת שלאקאן מקיים בטקסט זה, ביחס למתודות ומגמות שהתפתחו בשדה הפסיכואנליטי (תיאוריות האגו למיניהן, יחסי אובייקט, אינטרסובייקטיביות), על העיוותים והסטיות שהן מעגנים, במישור של קריאת התופעה, ההכוונה ואפיקי המסלול האנליטי בהתאם לגישתם. 

ח׳ליל סבית 

 
 

הלא מודע

קריאה במאמרו של פרויד

השנה, נמשיך עם טקסט מרכזי נוסף מתוך הטקסטים המטא-פסיכולוגיים של פרויד: "הלא מודע". אותו לא מודע – הנחת היסוד של הפסיכואנליזה – המקבל כאן את ניסוחו המגובש והשיטתי ביותר. כנקודת פתיחה, בחרנו למתוח חוט בין מילה אחת, כמעט אגבית, שפרויד משתמש בה הן ב"דחפים וגורלותיהם" (1915c), הטקסט בו עסקנו בשנה שעברה, והן בטקסט "הלא מודע" (1915e): "רשלנות" (Nachlässigkeit / nachlässigerweise). מילה שהיוותה עבורנו, בשני המקרים, מעין נורת אזהרה, איתות לעצור:

"אכן, אני סבור שלא ניתן להחיל את הניגוד בין מודע ללא מודע על הדחפים. דחף איננו יכול להיעשות מושא לתודעה אף פעם, רק הדימוי המייצג אותו יכול לעשות זאת; אבל גם בלא־מודע אין הוא יכול להיות מיוצג אחרת אלא על ידי הדימוי. אלמלא נצמד הדחף לדימוי כלשהו, או אלמלא התגלה כמצב ריגושי כלשהו, לא היינו יכולים לדעת עליו מאומה. אם בכל זאת אנו מדברים על רחש דחף לא מודע או על רחש דחף מודחק, אין זאת אלא רשלנות תמימה של לשון הדיבור. איננו יכולים אלא להתכוון לרחש דחף שהדימוי המייצג אותו הוא לא מודע, כי דבר אחר איננו בא בחשבון." ("הלא מודע", רסלינג, עמ' 108)

באותו שורש פרויד משתמש גם ב"דחפים וגורלותיהם" (רסלינג, עמ' 58), גם כאן, כאשר יש לו דבר מה מהותי להבהיר אודות המימד המסמני של הדחף: 

"האופי הלוחץ הוא תכונה כללית של הדחפים, אכן, עצם מהותם של הדחפים. כל דחף הוא חטיבה של פעילות; כאשר מדברים ברשלנות על דחפים סבילים אי אפשר שלא להתכוון אלא לדחפים שיש להם מטרות סבילות [מזוכיזם, אקסיבציוניזם. לכך הקדיש דיון תיאורטי שלם]".

אם כך, הרשלנות מופיעה דווקא כאשר פרויד מבקש לדייק ביתר שאת. ננסה לעשות זאת השנה, תוך קריאה צמודה. בציטוט הראשון, פרויד כבר הכריע עבורנו שדחף לא מודע לא קיים, רק דימוי לא מודע המייצג אותו. אבל מה לגבי רגש לא מודע, או ריגוש? התשובה לשאלה זו מעט מסתבכת, שכן מהות הריגוש היא בהיותו מורגש, ובזאת גם מודע. ובאשר לרגש – מדוע כה שגורים בדיבור ביטויים כמו "שנאה/אהבה/אשמה לא מודעת"? פרויד יראה כי השימוש במונחים אלה מתייחס לתהפוכות שעובר המרכיב הכמותי של הדחף בעקבות ההדחקה. לעיתים הרגש אכן יורגש אך יקושר לדימוי חליפי (וכך הקשרו המקורי יתפספס), לעיתים הוא יתגלגל לאיכות אחרת (כמו חרדה), ולעיתים התפתחות הרגש תבלם ותדוכא לחלוטין. פרויד ממחיש זאת בטקסט, בתת פרק 4, באמצעות הצגת האופן בו ההדחקה פועלת בכל אחת מנוירוזות ההעברה (הפוביה, ההמרה והכפייה). במילים אחרות, לאיזה גורל חדש נשלחת אנרגיית הדחף האחוזה בדימוי הלא מודע בכל אחת מהנוירוזות.

לבסוף, בתת פרק 7 ואחרון של הטקסט, פרויד מגיע אל הסכיזופרניה על מנת לנסות ולבאר דבר מה אודות הלא מודע. אין זו הפעם הראשונה בה פרויד יגש אל מצבי הקצה, אל הפתולוגיה, בכדי להביט מקרוב על הפירוק ולעמוד על טיב הדבר שמתפרק. נקודת המוצא שלו היא שבסכיזורפניה הליבידו פורש אל תוך האני, ואחיזות האובייקט נזנחות, כך שהסובייקט נותר במצב נרקסיסטי, נטול אובייקט. הוא מדייק: לא בדיוק נטול אובייקט, שכן דימוי האובייקט במערכת הנפשית מורכב הן מ"דימוי-מילה" והן מ"דימוי-דבר", חלוקה שמשרתת את פרויד עוד ממאמרו "על האפזיה" (1891) מימיו כנוירולוג מבטיח. ובזאת פרויד מגיע לכך שאצל הסכיזופרן דימוי-הדבר ננטש, בעוד שהאחיזה בדימוי-המילה נשמרת גם נשמרת, ומביאה את דיבורו של הסכיזופרן למצבים ייחודיים כמו "לשון איברים" ועוד.

מוזמנים ומוזמנות לארבעה מפגשי קריאה ומסירה של צוות PART, שיתקיימו בשיבא בימי ד' בין השעות 14:00-15:15, בחדר 22, בתאריכים:

10.2, 10.3, 14.4, 9.6 (2027)

מחיר: 200 שקלים לכל סדרת המפגשים.

לפרטים והרשמה יש לפנות לליהי גולדמן goldmanlihi@gmail.com או בנייד 054-3382320 

המשתתפים בסמינר יוזמנו לקחת חלק (ללא עלות) בסדרת המפגשים הקליניים שבאחריות PART המתקיימת בימי רביעי. תאריכים ישלחו למעוניינים.

 
כתבה ליהי גולדמן, עם צוות PART וליאת שליט
 

יותרות מסוימת: שיח בין הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה

ראיון חולה ושאלות של הכשרה- באברבנאל

נמשיך גם השנה בשיתוף הפעולה בין הסקציה הקלינית של פרויקט דורa ומרפאת המבוגרים במרכז ברה"נ ע"ש אברבנאל בבת ים, בהובלתו של ד"ר מיכאל קרסנושטיין. אחת לכשלושה שבועות בימי שלישי בשעה 8:30, ייערך ראיון חולה ע"י פרלה מיגלין ואבי ריבניצקי, שלאחריו ייערך דיון עם המשתתפים. האתגר שינחה דיון זה, הוא כינון (מחדש) של שיח אפשרי בין הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה.

בכריכתו האחורית של הספר "Jacques Lacan, Premiers ecrits" מצאנו שורות שיכוונו אותנו במהלך השנה:

לפני שלאקאן נהיה פסיכואנליטיקאי, הוא היה פסיכיאטר. כתביו הראשונים לא היו מתפרסמים מחדש אלמלא היו מזמינים אותנו לקרא בהם שוב, בדיעבד. מה הם מלמדים אותנו על ההכשרה של הפסיכואנליטיקאי העתידי? הקליניקה שלו מושרשת בייחודיותו של המקרה. מקרה שלא היה נבחר לעולם, אלא בזכות ה"סינגולריות שלו". עליו להציג "מאפיין מקורי", "א-טיפוסי". ניתן לזהות כאן אוריינטציה לעבר ה"אחד אחד" אשר הפרקטיקה האנליטית מכתיבה. ניתן למצא את הסינגולריות של המקרה ברמה של הפרט הקליני, שתחום בדאגה לדיוק, הנלקחת עד לקצה ההקפדה. לאקאן מאוחר יותר יזכיר את טעמו ל"נאמנות למעטפת הפורמאלית של הסימפטום". שלושה מאפיינים נוספים מסמנים את העתיד. זהו השימוש במילה מבנה על מנת להצביע על ארגון של ישות המהווה מכלול, ונפרדת ממושג של התפתחות. זו החשיבות המיוחסת לניתוח של כתבי החולים. ומשם החיבור המתקיים בין הסימפטום והיצירה הספרותית.

Jacques lacan, Premiers Ecrits. Le chemps Freudian, collection fondee par Jacques Lacan, aux Editions de Soleil, Paris.

באשר לכותרת שנבחרה לסדרה. המילה "יותרות" שהיו מי שהעירו שהיא מילה לא מוכרת, לא רשמית, אולי אפילו ניאולוגיזם, מכוונת אל אותו "מאפיין א-טיפוסי" שעשוי להופיע בראיון החולה, עם ההצעה שלא לתת לו לחמוק, אלא לבחון את האפשרות שהוא הציר של המקרה.

את ראיונות החולה יערכו לסירוגין פרלה מיגלין ואבי ריבניצקי.

מועדים יתפרסמו בהמשך

המפגשים יתקיימו בימי שלישי בשעה 8:30 באולם "חיטה" מרפאת מבוגרים, המרכז לברה"נ ע"ש אברבנאל, רח' קק"ל 15, בת ים.

רותי גדרון

שיחת הכפר, שיתוף הפעולה המתמשך בין הסקציה הקלינית של פרויקט דורa והמרכז הירושלמי, ממשיך בפעילות. השנה יתקיימו ראיונות בשיתוף של שתי מחלקות בבית החולים כפר שאול. מחלקה סגורה גברים בניהולו של ד"ר סרגי רסקין ומחלקה ד' ממושכת- בניהולו של ד"ר מאמון אבו טיר ובשיתוף עם ד"ר יבגני רזניקוב. המפגשים יתקיימו בימי שלישי, בין השעות 13.30-15.00, בחדר ההרצאות בכפר שאול.

  3.11.26  –  מראיין: ד"ר סרגי רסקין, מנהל המחלקה הסגורה, כפר שאול.

 29.12.26  – מראיינת : דפנה עמית סלבסט, פסיכואנליטיקאית, מלמדת בפרויקט דור a, חברה באסכולה האנליטית NLS.  

30.3.27   –  מראיין : ד"ר מאמון אבו טיר, מנהל המחלקה הממושכת, כפר שאול.

8.6.27   –   מראיינת : דפנה עמית סלבסט, פסיכואנליטיקאית, מלמדת בפרויקט דור a  , חברה באסכולה האנליטית NLS.  

  • מפגש חגיגי בסיום שנת הפעילות : מועד ופרטים נוספים יימסרו בהמשך.

סמינר-בין מפגש לכתיבה : למידה בעקבות הצגות חולה

מפגשי הסמינר יתקיימו בימי שלישי 13.30-15.0 דרך ה- zoom

הסמינר באחריות של דפנה עמית סלבסט, ציפי פרי, איטה ליצ'ניצר-אביבי, יחד עם ד"ר סרגי רסקין וד"ר מאמון אבו טיר יתבסס על הלמידה בעקבות ראיון חולה.

בארבעת מפגשי הסמינר, שיתקיימו באופן עוקב לראיון,  נעמיק במושגי יסוד הקשורים בפסיכוזה, בשדה האנליטי ובשדה הפסיכיאטרי. המפגשים בסמינר יתקיימו דרך ה ,zoom – בימי  שלישי בין השעות 13.30-15.0 בתאריכים : 1.12.26, 26.1.27, 4.5.27, 6.7.27.

ההשתתפות בסמינר לעובדי המרכזי הירושלמי- בהרשמה מראש דרך הקישור, עד תאריך-1.11.26

למשתתפים נוספים : ההשתתפות בתשלום של 300 שח'.

הרשמה ותשלום דרך הקישור : https://eventbuzz.co.il/dtomr

  • משתתפים חדשים המעוניינים להשתתף בראיון חולה מוזמנים ליצור קשר עם ליאת שליט-אחראית על הפלטפורמה בפרויקט דורa – liatschalit@gmail.com
  • משתתפים חדשים העובדים במרכז הירושלמי והמעוניינים להשתתף בראיון חולה, מוזמנים ליצור קשר  עם ציפי פרי tsipi.pery@mail.huji.ac.il –
נמשיך, זו השנה השניה, בשיתוף הפעולה בין הסקציה הקלינית לבין המחלקה הנוירופסיכיאטרית באיכילוב בהנהלת ד"ר יפתח בירן. 
השנה יתקיימו מפגשים בתאריכים הבאים: 
24.11.26 מראיין מרקו מאואס
15.12.26 מראיינת פרלה מיגלין
12.1.27 מראיין אבי ריבניצקי
9.2 שיח עם צוות המחלקה – באחריות ליאת שליט
16.3 מראיינת פרלה מיגלין
13.4 מראיין אבי ריבניצקי
18.5 מראיין מרקו מאואס
15.6 שיח עם צוות המחלקה- באחריות ליאת שליט
שעת המפגש 13:00-14:15
בכל מפגש יוכלו להתארח מספר משתתפים הלומדים באופן פעיל בסקציה הקלינית, בתיאום מראש עם דורית לב-גולדברג. 
 
 "אבל אין זה מפריע מהיות במציאות" 
שרקו לפרויד
מצוטט אצל משה בריל, הפסיכואנליזה וזיגמונד פרויד יוצרה 
 

קריאה לאחור מהפנטזמה של לאקאן  עד עבודתה של קליין עם ילדים

4 שיעורים, גבי מנדלסון עם שרון זווילי כמתדיינת

בפרק 7 בסמינר 4, העוסק בפנטזיה "מכים ילד" , לאקאן מראה את הכיוון שלו ביחס לפנטזיה – המבנה לעומת הדמיוני אצל קליין. מייד בתחילת הפרק הוא מתייחס לחילוקי הדעות בין קליין לאנה פרויד בשאלה האם ניתן לעשות אנליזה לילדים. הפתיחה הזו של לאקאן עוררה אצלי עניין באותו משבר של החברה הפסיכואנליטית באנגליה שנודע כcontravertial disscussions  בימי מלחמת העולם השנייה. מצאתי ספר שיצא ב1991 ובו חומרים ראשוניים, הפרוטוקולים של "דיוני המחלוקת" שהיו למעשה חסויים לאורך 50 שנים  ואפשר היום לקרוא ולפרש מה קרה שם.  הקריאה בפרוטוקולים חושפת משהו מעוצמת המשבר של הפסיכואנליזה באנגליה, הן מבחינת הפוליטיקה שלה והן מבחינת הבעיות המדעיות  שלה. אני מציע לקרוא את המשבר של החברה הפסיכואנליטית האנגלית כתוצאה של החידושים של מלני קליין מתוך עבודתה החלוצית עם ילדים, בעיקר  המשחק והפנטזיה. ההתרשמות שלי היא שהפנטזיה הלא מודעת כפי שקליין ממציאה אותה מחדש, היא בעצם פתרון לבעיה קלינית – איך ניתן לעבוד עם הילד. נרצה להמחיש את ההבדלים בקליניקה של הילד  דרך הקומנטר של לאקאן על העבודה של קליין עם דיק.

זו בעצם קריאה החל מהפנטזמה מלאקאן ואחורה בזמן, אל פרויד ודרך קליין. הקריאה מאפשרת לעקוב איך השתנה השימוש בפנטזיה בכל מיני נקודות בזמן, ולגעת בנושאים כמו : הפנטזיה מודעת או לא מודעת, יציבה או משתנה ללא הרף, הפנטזיה לעומת הארוע ההיסטורי, הפנטזיה כייצוג של הדחף, הפנטזיה כממשי או כרוח רפאים.  

18.11 2.12 16.12 30.12

גבי מנדלסון עם שרון זוילי  

תוכן אקורדיון

Playlist

5 קטעי וידאו
he_ILHebrew