הספר הנוכחי כולל תרגום ראשון לעברית של מסתו החשובה והנודעת של זיגמונד פרויד הצגת הנרקיסיזם משנת 1914. מושג הנרקיסיזם שפך אור על המבנה המשותף למגוון

בשנת 1920 הטיל זיגמונד פרויד פצצה טקסטואלית שהשלכותיה עדיין מורגשות במרחבי הפסיכואנליזה, התרבות וההגות. ההוגה חמור הסבר ולמוד הקרבות הטיפוליים הטיח את תוכחתו במרחבים תרבותיים

יצירתו המוקדמת של זיגמונד פרויד, על הפסיכופתולוגיה של חיי היומיום (1901), היא מהכתבים הנקראים ביותר שלו. אמנם היריעה התיאורטית שלו צנועה, אך יחד עם “פירוש

במאמרו הקלאסי של זיגמונד פרויד, “הבעיה הכלכלית של המזוכיזם” (1924), ניתן סיכום ממצה לתופעה הייחודית של המזוכיזם. לפני כן עסק פרויד בנושא, אך תמיד באופן

טוטם וטאבו (1913-1912), אחת היצירות המפורסמת והמשפיעות של פרויד, מובילה את הקורא צעד אחר צעד לעבר המיתוס המדעי על אודות רגע לידת האנושות, הרגע הקצר

תרגום חדש ומלא בצירוף התרגומים:לעניין הפסיכולוגיה של האלביתי מאת ארנסט ינטשאיש החול מאת את”א הופמן מסתו של זיגמונד פרויד “האלביתי” (“Das Unheimliche”), אשר פורסמה לראשונה

היסטוריונים של התרבות מציינים את פרסומו של פירוש החלום ב־1900 כאחד מרגעי הפתיחה המשמעותיים של המאה העשרים; רגע שבו החלה החשיבה הפסיכואנליטית, ובמרכזה תשומת הלב

שנה לאחר פרסום “פשר החלומות” (1900), הטקסט המכונן של הפסיכואנליזה, פרסם זיגמונד פרויד את “על החלום” (1901), במטרה להציג בפני הציבור הרחב את עיקרי תיאוריית

קובץ של מאמרי מפתח של פרויד בנושא המיניות. לפי עורכי הספר “כל מאמר בקובץ מלמד אותנו דבר מה נוסף וייחודי על חקר המיניות ומקומה בתיאוריה

שיטות הפסיכותרפיה המקובלות היום הן ברובן פיתוחים ונגזרות של גישתו הפסיכואנליטית של פרויד. אולם עבודותיו של פרויד עצמו על שיטת הטיפול שפיתח לא תורגמו עד

במהלך חמישים שנות הגותו חולל זיגמונד פרויד שינויים מרחיקי לכת בתיאוריה הפסיכואנליטית שלו. תיאוריית החרדה שפיתח פרויד בתחילת דרכו ליוותה את השיח הפסיכואנליטי וספגה את

משה האיש והדת המונותיאיסטית הוא אקורד הסיום האישי והמקצועי של מפעלו האדיר של זיגמונד פרויד. זהו הספר האחרון שראה אור בימי חייו, ונסיבות כתיבתו ופרסומו

זיגמונד פרויד לא רק חקר את נפשו של הפרט אלא גם את נפש האנושות והקבוצה הקהילתית. לקורא העברי ידועות יצירותיו הקאנוניות “טוטם וטאבו”, “תרבות בלא

“אם כן ממשיכים אנו ללא ספק הלאה – אתה כיהושע, אם אני כמשה – ליטול חזקה על ארץ הפסיכיאטריה המהוללת, שאותה מותר לי לראות רק

בשני המאמרים – אבל ומלנכוליה ופעולות כפייתיות וטקסים דתיים נרמזת המגמה שהלכה והתגברה במרוצת השנים בעבודתו התיאורטית של פרויד באשר לניתוח פסיכולוגי של מערכות תרבותיות,

פרסום הספר הבדיחה ויחסה ללא-מודע (1905) מאפשר לקורא העברי מפגש ראשוני בשפתו עם אחת היצירות הייחודיות בגוף-הטקסטים של זיגמונד פרויד. אמנם במהלך חייו של פרויד